שיניים
דימות בשיניים
טיפול שיניים מתחיל בבדיקת רופא, המשך הטיפול, יכלול בד"כ צילום רנטגן של השן הבעיתית.
הדמיה, רנטגן וסיטי יהיו נוכחים בחדר לאורך כל הטיפול.
ריבוי בהדמיה, בצילומי רנטגן וסיטי לא בריא, אך חשוב לאבחנה ולטיפול.
נתון למחשבה:
רצוי וצריך להמעיט בביצוע הדמיה, בצילום חד פעמי אין סכנה, אך, כמה חשיפות לקרינה יש בבדיקה אחת?,
כולנו עברנו צילומי שיניים, רובנו עברנו צילום ועוד צילום ועוד צילום... עד התוצאה הרצויה.
לנשים בהריון בשלושת החודשים הראשונים, הסיכון מוגבר ולכן כדאי להיוועץ עם רופא נשים.
קבוצת סיכון נוספת הינם הילדים, נכון שהמכשירים והטכנולוגיה הדיגיטלית מצמצמת את רמת ההקרינה, ומקטינה את הנזקים העתידיים, אך ההשפעות לא נראים מידית.
בזמן צילום השיניים יש לשים חלוק עופרת תיקני והגנה מתאימה לאזור הבטן ובלוטת המגן.
במחקרים שונים, עלה חשד שכמות צילומים גבוהה, אפילו במינון נמוך של קרינה מהווה גורם מזרז לתחלואה.
צילום לשן אחת, בד"כ לא מסתכם בצילום אחד.
צילום סטטוס לכל הפה כ 14 צילומים לפחות.
צילום פנורמה (חובה רנטגנאי רנטגן), סיטי שיניים (חובה רנטגנאי רנטגן).
כבר ב 2012 מחקר אמריקאי באוניברסיטת ייל, מצא, כי מטופל המבצע צילומי רנטגן דנטאליים בתדירות גבוהה, חשוף לסיכון נמוך אך מוגבר לגידולי מוח שפירים מסוג ממנינגיומה, בילדים הסיכון לגידולים עשוי להיות גבוה במיוחד.
אין סיבה לוותר על רופאי שיניים וצילום רנטגן, אך, יש לבחון היטב מתי יש צורך בצילום, לא לבצע/לחזור על צילומים ולשמור את המדיה הדנטלית באופן זמין.
ברוב המכונים את הצילום מבצעת אסיסטנטית ולא רנטגנאי המתמחה ברנטגן, הרופא נוכח במרפאה אך נדיר שרופא השיניים מצלם.
כמות הצילומים לצערנו גבוהה, מכל מיני סיבות אובייקטיביות וכאלה שלא.
כיום יש קולות מתחום הרפואה לעבר משרד העבודה ואיכות הסביבה והיחידה לפיקוח קרינה על חוסר פיקוח בשטח.
אכן רוב מכשירי הנטגן מפוקחים באופן שיגרתי, אחת ל 3-5 שנים, אך האם די בכך?
צוות המרפאה הרופא וצוותו מודע להנחיות, הן על עצמם והן למטופלים?
לצערנו ההנחיות מאוד מעורפלות ולוקות בחסר,
לכן אומר : שהרנטגן במרפאות השיניים הוא "שטח מופקר", אך עם המון אנשים טובים וכוונות חיוביות.
אני כממונה בטיחות קרינה, תפקידי בן השאר לבדוק שנוהלי הקרינה מבוקרים ונשמרים, שהצוות ביחידות השונות עובדים בהתאם לנהלים, תגי קרינה , רישום , הדרכה, סינרי עופרת ועוד..